קצת מהניסים הגדולים של השבוע הזה:
לא, לא זכיתי בלוטו
וגם לא קניתי אוטו
אבל ..
*כשהאיש שלי היה עצבני
לא התעצבנתי חזרה
וגם לא הרגשתי אשמה.
*הבת שלי המשיכה להיות מתבגרת
וכשהיא צועקת
ראיתי שאני לא נעלבת ולא מתקיפה חזרה
אלא נשארת שלווה.
*כל השבוע לא התעצבנתי עליה שהיא הייתה עם הטלפון,
נושא שהיה מאוד מטריד אותי עד כה- פשוט נרגע.
כל השבוע לא הייתי נגדה . הרגשתי שאני אוהבת אותה.
*התקשרו אלי 3 תלמידות- פשוט כדי להודות
ואני רק הקשבתי (בלי לדחות) וספגתי את המחמאות.
*ניגנתי כל ערב בגיטרה
וגיליתי את יכולת האלתור וההנאה – לספר סיפור תוך כדי שירה.
*הלכתי לאסיפת הורים שלה
והתנהגתי כמו גדולה
ישבתי עם המורות (בבית ספר הרגיל , שאני לא ממש אוהבת)
הפעלתי קצת קסמים
וגייסתי אותם לטובתה.
*הסעתי את הבנות מלא ממקום למקום
רחצתי כלים כל יום,
ואפילו פעם אחת לא יצא לי להתלונן…
*חוויתי בגוף איך זה לחיות מס' ימים רצופים (!) בסנטר שלי…
ראיתי איך זה משפיע לטובה על כל המשפחה,
ואני לא יודעת אם זה ימשיך – לכמה שעות? לכמה ימים?
אבל עוצרת להודות ולהוקיר
את אלה הכי יקרים
הכי שווים-
את הניסים הפנימיים.