כשהתחלתי להכיר בערכי
היוגה הום התחיל להכיר בערכו.
אני דשדשתי- המקום , העסק שלי דשדש.
אני היססתי- המקום , העסק שלי הסס.
אני לא ראיתי מה הרווח , מה השפע שלי לעולם
והיוגה הום לא ראה שפע ולא רווח …
וזה לקח 10 שנים של להיות "בעלת עסק " בלי לקחת עליו בעלות .
להיות "בעלת הבית" בלי שבעלת הבית נוכחת
להיות "בעלת מרכז " בלי להיות מסוגלת להיות במרכז .
( ומה הפלא? הייתי בת 28 שהיוגה הום נולד)
10 שנים של "בקושי "
של תסכול
של אני לא מספיק טובה
של להבין
של לראות אותי
של להכיר בי
של לגדול
של אני הנני מי שאני
של להתעצם
של לראות את המתנות שיש לי לתת
של להוציא אותם החוצה
10 שנים של סבלנות והתמדה בדרך למרות כל אלה…
ובשנתיים האחרונות כל כך משמח לראות את "המהפך"
אבל זה לא "מהפך" זה המשך. זאת התפתחות . התפקחות .
וכעת אני לא מופתעת לראות את השפע שמתבטא
במספר התלמידים, בשיעורים, בסדנאות , באירועים .
וכעת אני לא מופתעת לראות את הדיוק שמתבטא
בתלמידים שנמשכים אלינו, במנחים שמעבירים אצלנו סדנאות.
וכעת אני לא מופתעת מהגדילה ושמחה לקראתה :
כן – סוף סוף הגעת –
איזה דרך חכמה
עכשיו אני מוכנה …
ופותחת את הזרועות בחיוך ובאהבה לגדילה המבורכת.
ומרגישה שאני באמת מנהלת את המקום
ושהמקום לא מנהל אותי .
משחררת סמכויות , מארגנת ומסדרת
כך שהמקום יוכל להתנהל- אם ארצה – גם בלעדיי .
ואם בעשר השנים הראשונות , המראה של עצמי בעסק הייתה מאוד ברורה ומאוד מאתגרת
ועכשיו יש סיפוק והנאה והנעה וחדוות יצירה גדולה
אני אוספת את כל הנסיון הזה שצברתי
ומשתפת אתכם בדרך..
כי אם במקרה גם לכם יש עסק
והנה אתם עצמאיות ועצמאיים
ויש קשיים גדולים ומלא התלבטויות
וגם לכם אין גב כלכלי ..
אז תזכירו לעצמכם להרים רגע את העיניים
ולראות את התמונה הגדולה .
ולזכור ולסמוך על הדרך
ולהתמיד ללכת בה .
ואז –
תפסיקו עם ההתעסקות החוצה -לקדם , לדחוף בכוח ולעבוד בעסק
ותסתכלו פנימה
ותעבדו פנימה
ותזהו, ותנקו , ותרווחו , ותכילו, ותאהבו , ותרפו , ותאירו
את עצמכם !
ואז זה יקרין ישירות לעסק שלכם…
ושם טמונה ההצלחה האמיתית :
לא בכמה לקוחות באים או בכמה כסף אתם מרווחים,
אלא בכמה – אני רואה אותי
וטוב/ה אלי
ומצליח/ה
להביא אותי
-בדיוק כמו שאני –
למרחב שיצרתי
עבורי
ועבורכם