"לפני כמה שנים שמעתי על מורה להיסטוריה בתיכון שיום אחד, כשתלמידיה היו חסרי מנוחה ורעשנים במיוחד, היא ביקשה מהם להניח את המחברות והספרים שלהם. היא הורתה להם לנוח בשעה שהיא כתבה על הלוח את שמות כל התלמידים בחדר. אחר כך ביקשה מהם להעתיק את הרשימה הזו על דף. אז, היא הורתה להם לנצל את הזמן שנותר עד ההפסקה ולכתוב לצד כלאחד מהשמות ברשימה דבר אחד שהם אוהבים או מעריכים באותו התלמיד. בסופו של השיעור היא אספה את הדפים.
כמה שבועות מאוחר יותר, כששוב היה המצב קשה בכיתה, שכבר התכוננה לחופשת חג המולד, שוב הפסיקה המורה את הלימודים. היא הוציאה מתיקה ערימת דפים וחילקה אותם על פי השמות שהיו רשומים בראש כל דף. על כל אחד מהדפים הדביקה המורה את 26 הדברים הטובים שאמרו עליהם חבריהם לכיתה. התלמידים חייכו ואף גנחו בהנאה מכך שאחרים הבחינו בכמות כזו של דברים טובים בהם.
שלוש שנים מאוחר יותר צילצלה אל המורה אמו של אחד מתלמידי הכיתה הזו. הנער, רוברט, היה פרחח רציני, אבל גם אחד התלמידים החביבים עליה. האם התקשרה כשפיה בשורה איומה: רוברט נהרג במלחמת המפרץ. המורה באה ללוויה ופגשה שם רבים מחבריו מהתיכון, שנשאו דברים לזכרו. לקראת סיום הטקס ניגשה אל המורה אמו של רוברט, שלפה מתיקה דף נייר ישן, שניכר בו שנפתח וקופל פעמים רבות, ואמרה: "זה היה בין הדברים שנמצאו בכיסו של רוברט כאשר חילצו חבריו לנשק את גופתו. " היה זה הדף שהכינה המורה בקפידה רבה והדביקה עליו את 26 השורות של דברים טובים שראו בו בני כיתתו.
עיני המורה מלאו דמעות, אולם בעודה מנגבת את לחייה הלחות, ניגשה אליה אחת מתלמידותיה לשעבר, פתחה את ארנקה ושלפה מתוכו דף מקופל בקפידה. היא הודתה בפני המורה שהדף הזה תמיד איתה. תלמיד שלישי מאותה כיתה ניגש אל המורה וסיפר לה שהוא מיסגר את הדף וכעת הוא תלוי על הקיר במטבח ביתו. תלמידה אחרת סיפרה שהדברים שנכתבו בדף שלה היו חלק משבועות הנישואים שלה. היכולת לראות את הטוב באחרים, שאותה יזמה המורה, התמירה אל לבבותיהם של תלמידיה בדרכים שעליהם היא יכולה רק לחלום.
תרגיל: לראות את הטוב הנסתר
חכו ליום שבו תקומו במצב רוח טוב, כשליבכם פתוח אל העולם. אם ימים כאלו נדירים בחייכם, בחרו יום טוב יחסית. לפני צאתכם לעבודה קבלו החלטה ברורה שבמשך הבוקר הקרוב תבקשו לראות את האצילות הנסתרת אצל שלושה אנשים. הקפידו על קיום הכוונה הזו בליבכם תוך כדי שיחה או עבודה איתם. שימו לב כיצד התפיסה שלכם משפיעה על התקשורת ביניכם, איך היא משפיעה על עבודתכם. אחר כך בחרו לעצמכם עוד חמישה ימים שבהם מצב רוחכם יהיה טוב במיוחד, ותרגלו שוב במהלך אותם ימים.
אחרי שתתבוננו כך בשלושה אנשים ביום במשך חמישה ימים, הציבו לכם התכוונות ברורה לתרגל את ראיית הטוב החבוי והסודי של מספר אנשים גדול ככל האפשר במשך יום שלם. ברור שיהיו אנשים שמולם תתקשו במיוחד. השאירו אותם לשלב מאוחר יותר ותרגלו תחילה עם אנשים שאת אצילותם וטוב ליבם ניתן לראות בקלות רבה יותר. לאחר שתעשו כמיטב יכולתכם במשך יום שלם, בחרו יום אחד בשבוע שבו תתרגלו כך וגשו זאת המשך חודש – חודשיים.
לסיום, כשהיכולת לזהות את הטוב הנסתר אצל אחרים תהיה לכם טבעית, הרחיבו את המעגל שלכם: הוסיפו עוד ימים. נסו לתרגל בימים קשים יותר. הגדילו בהדרגה את מספר האנשים שאתם סוקרים כך, והוסיפו זרים מוחלטים ואנשים קשים, עד שליבכם ילמד להכיר בטוב שבכל האנשים שאתם פוגשים, ולברך אותם. התכוונו לראות כמה שיותר אנשים במבט שקט ובהערכה אוהבת. חיו את חייכם כאילו אתם הדלאי לאמה בתחפושת.
מוכר ועדיין כיף לקרוא ולנסות
מורני יקרה,
תודה על התזכורת של הסיפור המרגש הזה.
מרגש אותי עד דמעות.
בזכות התזכורת שלך אני מתכוונת לעשות את התרגיל הזה עם הרכב הנערות שאני מלמדת ומדריכה – כמתנת סיום השנה!
ועל הדרך… משהו שאני אוהבת בך –
לב פתוח לרווחה וענווה!
הרבה אהבה אלייך,
רונית
גם לך רונית יקרה, שמחה על החיבור שלנו
בדיוק לפני חודש ערכתי את בוקר של שקט בנושא הפרק הזה בספר הלב הנבון.
גם אותי הסיפור ריגש מאד, ואפילו סיפרתי אותו בוידאו,
מוזמנים לצפות
http://www.youtube.com/watch?v=6YsZ5Kqwh7s