*אני הולכת למרכז קניות, פתאום משהי עוברת מולי וצועקת בטלפון על אמא שלה, מקללת אותה …
*אני עומדת ברמזור, ואז מישהי נכנסת בי מאחורה, ושאני יוצאת מהאוטו –היא מתחילה לצעוק עלי ומסרבת לתת פרטים…
*אני בתור למכונה בבנק, פתאום מישהי עוברת וזועמת על זאת שעמדה לפניה וגוערת בה.
*האמא במכולת שצועקת על הילדים שלה…
*הסבתא בחנות שמאיימת על הנכדה הפעוטה שלה שתרביץ לה…
המשותף לכל המקרים האלה (מה שזכרתי מהחודשיים האחרונים), שבעבר הייתי אומרת בלב שלי : "משוגעת" / "ערסית" / זאת לא שפויה- צריך לאשפז אותה"… ובזמן האחרון אכן אלה המחשבות שעולות בדקה הראשונה, אבל אז משהו משתנה- אני לוקחת אחריות.
אני מתרגלת לקיחת אחריות, לא רק עלי ועל מעשיי, אלא על מה שניקרה בדרכי…
אז במקום לפטור את עצמי ולהגיד: זה לא שייך אלי, הן מטורפות,( כי אני כמובן יותר נאורה וטובה מהן), אני בוחרת להסתכל פנימה, אלי.
"המקרים" הלא מקריים האלה הן הזדמנות בשבילי לעבודה פנימית, למדיטציה, לתרגול.
הדרך היחידה לחופש ולחיי שלוה, היא לקחת על חיינו 100% אחריות. כל מה שקורה לי, שקורה בעולמי, כל האנשים וגם המשוגעים, האלימים, המושחתים האלה ששומעים עליהם בחדשות, הממשלה , ביבי, לפיד ואפילו שרה- לא נמצאים "שם", אלא פה בראש שלנו, אנחנו יצרנו אותם, הם המראות שלנו, תוצרי הבחירות שלנו, הם קיימים בתוכנו (ולכן גם מאוד מקוממים אותנו…)
אז כל שאני עושה הוא לחזור לעצמי ולהגיד לחלקים שבי "אני אוהבת אותך" או "אני מצטערת- בבקשה תסלחו לי על מה שזה לא יהיה שבתוכי שיצר את הבעיה הזאת", חוזרת להווה, ואומרת תודה לאותם מחשבות וזכרונות שקפצו והקפיצו אותי דרך הסיטואציות האלה .
כאשר אני נזכרת לעשות את זה במצבים שתארתי למשל, אני זוכה בטרנספורמציה בשידור חי: מפחד- כיווץ, זרות, עויינות, כעס או תדהמה על אותו אדם "שם"- יש חמלה ואפילו אהבה.
הטינה הופכת לחמלה, הכעס מתנדף והופך לאור, כי אני רואה ומזהה את הערסית, או הטרוף /האלימות/ או חוסר היושרה שבתוכי ועושה איתה שלום. מכירה בה. מודה לה.
ואז משהו באוויר משתנה, ריפוי קטן בעולם, שחלחל וריפא אותי ולכן גם אותה… להרבה שלווה אני זוכה שאני בוחרת לקחת אחריות.
אני לומדת שרק כך מתרחשים שינויים מהמהות שלהם בחיי ובסביבה. אהבה אלינו היא הדרך היחידה.
אפשר לרטון, לכתוב מילים קשות בפייסבוק , למחות נגד הממשלה, אבל כל העליהום הזה הוא לא "עליהם", אלא על מי שכעס , התמרמר, ונשאר בקורבנות ובהאשמה.
הדרך העוצמתית ביותר בשבילנו לרפא ולשנות מגיעה כשאנחנו מבינים שכל מה שקורה בחיינו הוא מתוכנו. יצא לכם בוודאי לכעוס על מישהו, ואז כעבור זמן חשבתם שאותו אדם השתנה לטובה, בעוד שהוא לא. זה את/ה שהשתנת, המחשבות והתפיסה שלך על אותו אדם השתנו.
ד"ר היו לן (מוביל שיטת ההואופונופונו שממנה אני שואבת מלא השראה) אומר: "שמתם לב שבכל פעם שיש בעיה – את/ה נמצא/ת שם?" הבעיה היא בתוכנו ולא שם או בהם….
פעם הייתי בורחת מאנשים שליליים או משוגעים או מסיטוציות שליליות, (אך האם נוכל לאהוב אותם /אותנו-במקום לסלוד ולהתרחק? ), היום אני יודעת שאני לא יכולה לברוח ממני. אני שואלת: איזה חלק בתוכי הוא שלילי? או באיזה סיטואציות אני שלילית? ויש מלא כאלה…
אותו דבר אם אתם מוצאים את עצמכם כועסים על לפיד או על ביבי, הכנסו פנימה ותשאלו : מתי גם אני הבטחתי הבטחות ולא עמדתי בהם? איפה ומתי אני פועל/ת לא בנאמנות לעצמי? איפה אני לא מתנהל/ת ביושרה בחיים שלי?איפה ומתי היו לי כוונות טובות אך מכוח המשרה משהו השתבש ופגע באנשים ?
…
קחו 100% אחריות על חייכם, וכך תוכלו להביא 100% שלום וריפוי לעולם שלכם/ שלי/ שלנו
או במילים אחרות: אם אתם רוצים לשפר משהו בחיים שלכם, תתחילו להסתכל למקום אחד: בתוך עצמכם. וכשאתם עושים את זה , תעשו את זה באהבה!
אוהבת מורן
מתי אני מלמדת:
ימי שני, רביעי ושישי בבוקר, ימי ראשון בערב
ימי שלישי וחמישי – יוגה להריון ושיעורים פרטיים וסדנאות. הסדנה הקרובה ב-14/6.
מקסים!!!
תודה אנג'לה, זה פשוט אך מצריך תרגול …
מורן יקרה,
זה אחד הפוסטים העמוקים ביותר שלך.
אני ממש בטריטוריה הזו בשבועות האחרונים.
היו לן הוא מורה גדול ורב השראה גם עבורי.
גילתי, שזה עובד יותר טוב כשאני מאט קצת את הריצה.
ההתבוננות הזו פנימה דורשת ממני משאבים שקודם הופנו לעוד עשיה חסרת מודעות במרץ.
ובין להבין את זה לבין לחיות את זה המרחק עדיין גדול.
תודה אוהב יקר, מחכה לסדנה שלך…
כן, זה מזכיר לנו דברים שאנחנו יודעים רק שוכחים להיזכר
אהובה יקרה.
כלכך אוהבת לקרוא את מה שכתבת. מתכננת להדפיס את זה ולהקריא לקבוצות שאני מלמדת. כלכך פשוט כלכך אוהב. כלכך נכון.
את מורה גדולה ואני אוהבת אותך. שרון
תודה יפה, אוהבת אותך גם, שמחה שאהבת, נשיקות