כאשר אנו בוחנים את נושא הכאב מהרמה הארצית, האבולוציונית, אז הכאב מגן עלינו מפני סכנה פיזית ממשית, קטיעת איבר, תאונה, איבוד דם ועד סכנת חיים.
ברגע שאנו עולים ממימד תפיסתי זה, אנו יכולים להמיר את הכאב מהיבט של הישרדות להיבט של כלי להתפתחות וצמיחה רוחנית. כיצד?
ראשית, נבין מה המשמעות של כאב. הכאב הוא סוג של תקשורת עבורנו עם המקום העמוק בתוכנו.
הכאב מהווה חלק ממנגנון ההגנה הבסיסי ביותר של הגוף, המתריע שדבר מה לא תקין בישות המורכבת הקרויה אדם.
למרות שלעיתים נראה לנו כי הכאב הופיע כך סתם פתאום, הכאב הוא תוצאה סופית של תהליך, הקורם עור וגידים כאשר קיים הבדל בין המקום שבו האדם נמצא לבין המקום שבו הוא היה רוצה להיות. כשאנו מדחיקים תכונות שלנו, רצונות וצרכים, נוצר קונפליקט בין הרגש לנפש. מי שמשלם את המחיר הוא הגוף, דרכו מודיע הרגש למוח שישנה בעיה ושהוא מתעלם ממנה.
במקום להבין שהכאב הוא מתנה ולשאול מה הוא בא לומר לי, אנחנו הכרזנו עליו מלחמת חורמה והפכנו את הכאב לעיקר הבעיה שצריך לפתור. לדוגמא: ברגע שכואב לנו הראש אנו מיד לוקחים משכך כאבים,
אך הבעיה האמיתית לא נפתרה.
לאורך זמן יעילותם של משככי הכאבים פוחתת ואנו נאלצים לקחת משככי כאבים עוצמתיים יותר. מיותר לציין את ההשפעה השלילית שיש לכל תרופה על המערכות הפנימיות בגוף.
הכאב קורא לנו להתבונן בחיינו, במערכות היחסים ,עם בן או בת הזוג, המשפחה, החברים הקרובים, מקור הפרנסה,לימודים, האם הרגשות שלנו מאוזנים, האם לאורך שנים אנחנו מתוסכלים מסיבה כלשהיא, עד כמה אנחנו קשובים לחלומות שלנו, עד כמה אנחנו שמחים בחלקנו.
עבודה מתוך מודעות יכולה לעזור לנו לא להפסיד פעמיים, הפסדנו בפעם הראשונה כאשר לא היינו קשובים ו"שילמנו את המחיר", כיום הכאב קיים. אם נתבונן בו כמתנה, נבין את המסר שהוא נושא, נעשה שינוי, ולא נמשיך להתבסס על התרופות (במקרה שזה אפשרי) שמרחיקות אותנו משורש הבעיה ויוצרות תופעות לוואי. יתכן שלא נפסיד בפעם השנייה.
קיים קשר הדוק בין הגוף והנפש, על פי התפיסה ההוליסטית הגוף מתפקד כספוג בו נחרט מצבנו הרגשי נפשי עשרים וארבע שעות ביממה. כאשר הספוג מתמלא הוא מתחיל לטפטף, ואנו חשים זאת ככאב.
חלקנו לא מספיק מודעים ורגישים לקלוט את תמרורי האזהרה הראשונים, או שאנו מתכחשים לעניין גם כשהספוג כבר כבד. חשוב לזכור שהגוף לא משקר, ואם כבר מופיע כאב שנמשך, הושיטו לו יד, הוא ידיד שבא לעזור.
מצוידים בתובנות חדשות אלו קחו פסק זמן והתבוננו בחייכם, בחנו את הגוף והנפש האם אתם מזהים כאב כלשהו, זכרו שמקום הכאב, זמן הופעתו, התדירות, ההקשר של הופעתו, כל אלו יכולים לרמז על הסיבה האמיתית.
אל תוותרו על ערוץ תקשורת כה פשוט ועם זאת מדויק ומשוכלל. תקשורת נכונה יוצרת קשר נכון, וגם במקרה זה הבסיס לכך הוא הקשבה והתבוננות למסרים שהעצמי העמוק מעביר לנו באמצעות הגוף.
אל תתביישו ליצור קשר ולהתייעץ בנושא, אשמח לעמוד לרשותכם ולהתבונן יחד.
ניסים מלמד בימי ראשון ב-8:30 בשיטת האשטנגה