אחוזים רבים מאיתנו חווים כאבי גב כרוניים או פתאומיים כך באמצע החיים. יש והגב כואב, אך הכאב עדיין מאפשר לתפקד ביום יום איכשהו. ויש שפתאום הוא נתפס והוא מנטרל את הפעילות השוטפת שלנו לכמה ימים טובים, משאיר אותנו מרותקים למיטה, במקרה הטוב עם משחה וכדורים (עד הפעם הבאה), או במקרה הפחות טוב עם אופציות לא הכי מבטיחות לניתוח או עם טיפולים התערבותיים כאלה ואחרים.
הרבה פעמים מגיעים אלינו, אל היוגה, כי יש כאבים . הצעד הזה הוא משמעותי וחשוב, כי זה הופך את זה שסובל , מקורבן של כאב– "הגב שלי הורג אותי"- ללקיחת אחריות: "בו נראה איך אני עוזר/ת לגב שלי ומטפל בו, כי הוא כל כך סובל". כדורים נגד כאבים אולי משתיקים לקצת את הכאב, אך הם לא פותרים את הבעיה ולא מונעים ממנה לבוא שוב. גם מסאז'- הוא נהדר, נעים ובלי תופעות לוואי שיש בכדורים, ויכול מאוד לעזור, אך גם כאן אנחנו סבילים, תלויים במישהו במחוץ שיושיע אותנו .היוגה כן. היוגה מציעה ריפוי של הכאב, טיפול במקור, והכי חשוב- תרגול יוגה הוא כמו כדור מנע. הוא שומר על בריאות הגב באופן קבוע ומי שמחולל את הריפוי הזה הוא אנחנו.
עוד לפני הכאב הגדול..
בדרך כלל עוד לפני שהגב נתפס לגמרי הוא "מאותת לנו". כאבים קטנים במקום מסוים בגב התחתון שלאט לאט מתגברים, אבל לרוב נתעלם מהם ונמשיך כאילו כרגיל. הגב שאינו יכול עוד, מאותת חזק יותר ויותר, כדי שנשמע אותו : "היי, אני פה! תתייחס/י אלי. את/ה מעמיס עלי מידי!". כן , כן , הגב נמצא אי שם מאחור ואנחנו זורקים לשם את כל המתח, העומס, ה"אין לי זמן", הפחדים והדאגות…אז מה הפלא ש 90% מהאוכלסיייה כואב הגב בתחתון או העליון (הצוואר/ שכמות)?
תוסיפו לזה את תרבות הישיבה שלנו : ה"couch-potato" . כל היום יושבים (במשרד היפה שלנו, מול המחשב וכו'), עם מעט תזוזה, בוחרים בכסא הכי נוח, וכל היום קורסים. קורסים על החוליות התחתונות בישיבה כפופה ועצלה, והגב נחלש. הגב חלש, כי הכסא הנוח לא גורם לא לעבוד, אלא להיות אומלל,וגם לא הספה שמול הטלוויזיה שבחרנו לנו בסלון. חוץ מזה הוא צריך כל היום לסחוב את הכרס או הבטן מקדימה ועוד את כל הדאגות שממקודם, וכמובן את איך שאנחנו עומדים (היציבה שלנו), מה שאנחנו מרימים במשך היום , נתונים פיזיים נוספים כמו מחזור, הריון או "סתם" עקמת, תאונה ישנה שהייתה (ועוד רשימה ארוכה של החיים) אז מה הפלא שהוא צועק??
ומה עושים?
הדגש העיקרי שלנו בשיעור הוא הגב. הגב הוא המרכז שלנו, השדרה שלנו. מחזיק שם מאחור את הכל, מעניק לנו גובה, עומד נישא בין השמיים לארץ. ביראת כבוד אנו מתייחסות אליו, כי הוא המלך.כשהוא מבסוט- כל הגוף שמח וכל האיברים הפנימיים מתפקדים טוב יותר. כשהגב שקט, התודעה נרגעת ומטרידה הרבה פחות.
אנחנו כל היום עסוקים ומתנהלים דרך החלק הקדמי של הגוף . העיניים והפה נמצאים בפרונט, משם אנחנו יוצרים קשר עם העולם. החזה ואיברי המין גם הם מקדימה. כל התקשורת שלנו החוצה נעשית דרך החלק הפרונטלי. לכן הוא כל כך חשוב לנו, ובו אנחנו משקיעים, והאחורה? הוא לא נתפס חשוב או מעניין.
בתרגול שלנו, תשומת הלב לחלק האחורי של הגוף, היא מהותית ועוצמתית. המבט פנימה אל האחורה, אל הגב, מעורר את החוכמה הפנימית של הגוף, ודרכה משתחררים נוזלים והורמונים שמאזנים ומרפים אותנו. בשיעורים הגב מקבל סוף סוף יחס. הוא מתארך, הוא ננגע והוא מחזיר בחזרה שפע של בריאות פיזית ונפשית. ואז הוא גם מרגיש כמו גב. משהו חזק ואיתן שאפשר להישען אליו, שנושא אותנו בשמחה ממקום למקום.
כמה מילים על תנוחות יוגה וכאבי גב:
כל התנוחות ביוגה טובות לגב. הם נוצרו כדי לרווח, להאריך ולחזק אותו. יחד עם זאת, זה מאוד אינדיבידואלי. כל גב הוא שונה, וכל כאב גב הוא עולם שלם תלוי נסיבות אישיות שונות ומגוונות מאדם אחד למשנהו. בשיעורים שלנו ההתייחסות היא ספציפית לכל גב וענייניו. אין תנוחה "טובה לכולם" או "רעה לכולם". אופן הכניסה לתנוחה, השהייה בה והיציאה ממנה הם משמעותיים, וההנחייה בתרגול היא להקשבה. "האם הגב שלי מרגיש טוב בתנוחה הזאת כרגע?" היא שאלת המפתח בכל תנוחה ותנוחה כל פעם מחדש. אם לא, אנו חוקרים ובודקים יחד (המורה ואותו התלמיד) איך ומה כן אפשר לעשות. בין אם הגב בא בריא ובטח כשייש כאב -תשומת הלב גדולה יותר וחשובה מאוד.
להלן דוגמאות למספר אסאנות/ תנוחות המקלות על לחץ בגב. מומלץ להגיע לשיעורים ללמוד איך עושים אותם כראוי, ואם יש שאלות- אתם מוזמנים לפנות אלינו!
