על יוגה בהריון, צירי לידה ומה שביניהם /מאת מורן
ואז הצירים התחילו, בדיוק באמצע השיעור שהעברתי- ככה פתאום. תשעה חודשים הגוף הכין, בישל, פתח, מתח- ועכשיו, למרות שבראש ידעתי שזה יגיע , וכולם מסביב הבטיחו שזה יקרה והתכוננתי ותרגלתי יום יום-פתאום התחלתי להרגיש את זה בגוף! והייתי מופתעת…
"וואו, אני ממש הולכת ללדת"… מסיימת ללמד ועדיין לא ממש בטוחה שהם הגיעו ברצינות,
אבל אחרי שעה- כבר אין שום ספקות, הפעם זה אמיתי…
נוסעים למיילדת והיא אומרת שיש בקושי פתיחה "תחזרו הביתה ותבואו מאוחר יותר".
תחזרו הביתה?! אני פה כל כך כואב לי- וזאת רק ההתחלה??!…
חוזרת הביתה, מעבירה עוד כמה שעות, יושבת על הכדור, זזה , נושמת, כואבת, וכשהם באים בלי הפסקה כמעט- אני שוב עושה את דרכי למיילדת בתקווה ללדת ממש מיד.
“פתיחה של 4 “ היא אומרת. ואני תוהה בתדהמה מה עוד מצפה לי?
נכנסת לחדר המיועד ללידתי- חדר מקסים שבחרתי מבעוד מועד-צבוע ורוד, ג'קוזי גדול, מיטה זוגית ו..זהו בעצם, אין מכשירים, אין רופא, אין אפידורל- אין כלום – רק אותי .
כן , בחרתי ללדת טבעי – " אני רוצה ללדת במים, בלי עזרה רפואית , כמו פעם" הכרזתי מתחילת ההיריון…
רק אחרי הלידה עלו בי מחשבות של "איזה אומץ היה לי.. לידה ראשונה …. לקחת כל כך הרבה אחריות…ומה היה קורה אם…"
המחשבות הללו ונשארו איתי למשך שנתיים לפחות עד שחקרתי אותן והן הפסיקו לאיים, וזה כבר מסיפור אחר, אבל באותן השעות הייתי כולי בלידתי – הפכתי לרחם אחת גדולה, חיה בטבע.
בתוך החוויה העצומה הזאת של לידה יש "רק" אותי, האלוהים שבתוכי ואת הנשימה שלי- אל המסע של זהר החוצה לעולם.
עברו הרבה שעות …אבל -בסוף היא יצאה אלי. מהמים בתוכי אל מי האמבט, אחרי חצי שעה יונקת, אחרי 4 שעות – היינו בבית. לידה קלה ? ממש לא… אם הייתי בבית חולים היו מחליטים קיסרי בלי להתמהמה בכלל. החיבור הזה לכוחות שלי , לנשימה וליקום (אם תרצו)- עזרו לי ללדת כמו שחלמתי וכולי אסירת תודה על-כך.
לכל אחת מאיתנו סיפור לידה משלה; לחלקנו טראומתי לחלקנו מופלא, או השילוב של השניים יחד (כמו שלי למשל). הסיפור הזה הוא סיפור הולדתו של תינוקינו ושל עצמנו יחד.
אנחנו מולידות את עצמנו מחדש אל העולם. ההתנהלות שלנו מול עצמנו, ולכן מול הסובב אותנו (המשפחה, הבעל, חברים וכמובן ילדינו הקט) מתעצבת מחדש. כל ה-BEING שלנו משתנה, מתפקח ומתבגר בלידה הראשונה.
לתרגל יוגה בהריון- לא מבטיח לידה טבעית ולא מבטיח צירים לא כואבים- אבל פותח את האפשרויות האלה. פותח את האפשרות לקחת אחריות על איך אני ארגיש בהריון פיזית ונפשית, ואיך אני רוצה ללדת.
כן, יכולות להיות לנו תוכניות וורודות , ובפועל יקרה אחרת לגמרי – יש דברים שלא בשליטתנו, והקבלה של מה שקורה היא ה"דרך היוגית" .
אז מה כן בכל זאת? יש בתוכנו דבר כזה קסום שנמצא שם כל הזמן- ומזין אותנו ואת התינוק שלנו- הנשימה.
הנשימה היא כלי טבעי (ובלי תופעות לוואי) לריפוי הגוף והנפש בכלל, ובזמן ההיריון והלידה בפרט. חרדות, לחץ, פחדים- לא חסרים בתקופת ההיריון.
תרגול הנשימה מרגיע את הדאגות בראש , משחרר הורמונים שהם כמו כדורי הרגעה ומשככי כאבים, ועושה נפלאות לגוף ההריוני.
השילוב של נשימה עם תנועה – מחזק אותו , פותח ומגמיש את האגן, עוזר לנו למנוע ולרפא כאבי גב, רגליים עמוסות, בחילות, תורם ליציבות נכונה, ועוד.
ואם לומר את זה במשפט אחד: הגוף שמח – את שמחה- והתינוק שמח.
מורן אומידי שמיל הגתה ומנהלת את Yoga-home – בית ליוגה בינות עצי פרי וטבע פורח, במושב בני ציון.
במקום מתקיימים גם שיעורי יוגה לנשים בהריון.
לפרטים: www.yoga-home.com 09-7410964, 09-7480145
