כלי הניקיון העיקרי שיש ליוגה להציע הוא הנשימה.
היום ארצה להפנות את תשומת ליבכם דווקא אל הנשיפה, אל הוצאת האוויר.
השפה השגורה אצלנו היא : "לקחת נשימה" "לקחת אויר" להכניס אויר"
אך הדרך הטובה והטבעית ביותר לעוד חמצן להיכנס פנימה, היא לא ע"' מאמץ להכניס אותו פנימה, אלא לתת לגוף לעשות זאת בעצמו- תוך פוקוס על הנשיפה.
ככל שהנשיפה עמוקה יותר -השאיפה יכולה להיכנס פנימה ללא מאמץ- בלי ש"ניקח אותה".
בשיעורים שלי מופנית תשומת לב עמוקה ויסודית על עבודת הנשיפה.
בעזרתה הגוף מתנקה, השרירים משתחררים ומתארכים, נוצר מקום בין המפרקים, מתנקים רעלים, מתח וכבדות.
דרך עבודת הניקיון של הנשיפה (שארחיב אליה עוד רגע), אין תא ושריר או עצם שלא משתתף, ננגע ומתנקה. כאשר אנחנו לא מנקים – אז כל העומס והמתח מצטברים בגוף והם יוצאים החוצה בצורה של מיגרנות, מעי רגיז או גב תפוס…
הנשיפה מטהרת ומאווררת , מוציאה החוצה את כל הישן שמצטבר בפנים (לא רק מהיום …), ומשאירה גוף קליל יותר ובריא יותר- ואת התודעה רגועה ושלווה.
אז הצטרפו אלי לתרגול נשימה פשוט ונפלא:
(ואתם מוזמנים לבוא וללמוד איך לתרגל זאת – בשיעורים שלנו)
*פנו לעצמכם כ-10 דקות
*עמדו עם כפות רגליים מקבילות וברוחב האגן –טאדאסנה
*הרגישו את מגע הכפות בקרקע
*אפשרו למבט להסתכל פנימה לתוך הגוף
*הקשיבו לנשימה הטבעית נכנסת ויוצאת
*כמה רגעים נוספים – פשוט אפשרו לתשומת הלב להיות עם הנשימה: הנה הנשימה נכנסת דרך האף ויוצאת דרך האף- ברכות בלי מאמץ (ועם הרבה חמלה וסבלנות)
*אחר כך הפנו את תשומת הלב לנשיפה, לאוויר שיוצא.
*דמיינו את הגוף כמו ריק או חלול מבפנים. קחו כמה רגעים
*אפשרו לנשיפה לאט לאט לשטוף את הגוף מלמעלה כלפי מטה- לכוון האגן והרגליים.
*כמו מים – הנשיפה רוחצת אותנו מבפנים
*אפשרו לכל נשיפה, לזרום, לקחת איתה פסולת ישנה- ולהישפך דרך הרגליים לאדמה.
*תנו לעצמכם, בלי למהר, להרגיש את המסע הקטן הזה של נשיפה, נשפך מגבוה מהראש – מטה במורד הגב אל הקרקע.
*עם כל נשיפה – עם כל נשיפה עוד מתח ועומס נשטפים החוצה, עוד משהו בגןף מרפה ומתרכך. הקשיבו לזה – זה קורה.
אשמח לשמוע איך היה לכם!
אוהבת מורן
