בתרבות שלנו המחשבה שיש צורך לערוך הכנה להריון והורות יכולה להראות מוזרה, מיותרת. אולי אפילו פינוק או בזבוז זמן. אבל בשנים האחרונות מחקר מדעי וקליני הופך את הקערה על פיה.
קצת כמו לעבור מתפישות ימי הביניים לרנסאנס, אז נפתחה תמונת עולם חדשה, ואפשרויות חדשות להתפתחות וצמיחה הופיעו. כל המורשת המוזקלית והאמנותית של העולם המערבי החלה אז. אנו מגלים זאת היום גם בקשר לתקופת ההריון והלידה. בריאות ברמה הפיזית, אך גם הנפשית מתחילה ממש שם.
הסיבה הראשונה והמרכזית מכולן:
אפשר להשוות את המהפך בהבנתנו את תקופת ההריון והלידה והשפעתם על כל מהלך החיים, למעבר לתקופת הרנסס מתקופת ימי הביניים. אנו בעיצומה של תקופת רנסאנס חדשה בקשר לתחום היקר הזה של תחילת דרכנו האנושית, גם אם רובנו לא מעודכנים בקשר לזה..
זה התחיל עם הגילויים המרהיבים אודות ההתפתחות בתוך הרחם..
לאחר מכן הופיעו הספרים, הסיפורים של ההריון והלידה.. סיפורים רבים שנאספו בקשר לאירועים שקרו בזמן ההריון והלידה והדרך בה השפיעו על העוברים, שצמחו לתינוקות, לילדים, ואחר כך לאנשים בוגרים בהמשך.
סיפורים כאלה הולכים ונאספים.. (קראו בספר "המסרים מילדי המחר" ). מדי יום כמטפלת אני עדה לסיפורים כמו אלה המופיעים בספר ודומים להם.
ובעשר – עשרים השנים האחרונות, במקביל לכל אלה הצטרפו מחקרים מתחומי מדע שונים. פיזיקה, מחקרים מתחום הזיכרון וההכרה, ביולוגיה והניורוביולוגיה ועוד ונתנו את החותם ה"מדעי" להבנה כי החותם שסופגים תינוקות כבר ברחם הוא משמעותי ביותר.
גם בקופת חולים אנו מקבלות את התזכורות הללו, שההריון היא תקופה רגישה מאד להשפעות, וממה כדאי להמנע ומה לעודד.. מזון טרי ובריא, מים נקיים, ורגשות חיוביים. וישנם עוד דברים כמובן…
"הסבתא שלנו", תגידו, "לא התכוננה גם ללידה.." זה נכון. מצד שני הסבתא שלנו גם לא גדלה על סף המאה העשרים ואחד על התפתחויותיה מעוררות ההשראה, וגם ההתפתחויות שכיום יוצרות סטרס רב על הצמיחה הטבעית הראשונית. בשנים האחרונות גיליתי שעל כף המאזניים הזו מונחת לא פחות מאשר העתיד של ילדנו.
במקומות שונים בעולם, חוקרים מתחומי מדע שונים מגיעים למסקנות דומות. התקופה הראשונית לחיים היא בעלת אופי קריטי להמשך ההתפתחות האנושית שלנו, טוענים מחקרים אלה (תוכלו לקרא את נייר העמדה של הפסיכולוגיה הפרהנטלית בקשר לכך).
הנה תמצית המחקר בנושא:
ה"חומרה" וה"תוכנה" שלנו כבני אדם מתחילה להיבנות ברחם.
ה"חומרה" היא מערכות הגוף הפיזיות אשר באופן גאוני ובתוך חוקיות טבעית נוצרות בזמן הזה.
ה"תוכנה" הם קוי האופי והבריאות הנפשית – המנטלית – קוגנטיבית, הרגשית- חברתית, הרגלי חיים ראשוניים ביותר שנספגים בזמן זה, וכל מה שקשור בארגון והעבודה של המערכות הרבות בתוכנו יחד.
המחקר המדעי היום מדבר על שליש של החתמה במערכות הגוף והמוח, ברמה הפיזית והנפשית, שמתרחשות מההתעברות ועד לאחר הלידה.
מדובר בנתח כל כך גדול מהאפשרויות שלנו שכבר מונחות בזמן הזה, המוקדם כל כך.
ומעבר לכך, משום שהשליש הראשון הוא שליש התשתיות הרי שהוא יוצר התניה גם לכל מה שיבוא לאחריו..
אנו מבינים שלא רק גנטיקה קובעת את גורלנו.. ולמעשה מתעדכנים בכך שמשקל ההשפעות הסביבתיות גדול הרבה יותר ממה ששיערנו.
יש לנו אפשרות של ממש להשפיע על הארגון האופטימלי של מערכות העובר הנוצרות ברחם,
ובאמצעים פשוטים למדי.
השכנוע להתכונן להריון לא בא כדי להפחיד, או כדי ליצור תחושת פספוס אצל רובנו, שמעולם לא חשבו שאפשר וצריך להתכונן להורות..
השכנוע מגיע כדי לאפשר לילדי המחר שער פתוח יותר למימוש עצמי למיטב שההריון והלידה יכולים להציע לכל החיים.
המשמעות של זה היא האפשרות לשמור שער פתוח ליכולות, כשרונות ותכונות אנושיות לילדי המחר..
עם ההכנה המתאימה זה הרבה יותר קל להשאיר את השער פתוח.
ולגבינו – אנו שלא זכינו לאפשרות כזו.. ישנן כל כך הרבה אפשרויות להשאיר את השער הזה פתוח בכל שלב.
כשזה נערך ממש בהתחלה, זה יכול לחסוך מאמצים כה רבים ואפילו כסף.. אולם על כך בסיבות הבאות .
הסיבה השניה מדוע ההכנה להריון והורות קריטית: הצלחה בהריון ולידה
את הסיבה השנייה שקשורה בחשיבות של הכנה אתחיל דווקא בסיפור..
מייקל ג'ורדן היה שחקן כדורסל יוצא דופן, לא רק בהישגים שלו, אלא גם בחוכמת החיים שאסף והמצויינות שהפגין בקריירה שלו. יש לו מחקר חיים מעניין בקשר למושגים של הצלחה ואיך להתכוונן להצלחה. אנשים מצליחים יודעים שתוצאות מצויינות קשורות לעבודה רצינית. גם ג'ורדן ידע זאת.
פעם שאלו את ג'ורדן למה הוא מייחס את ההצלחה המטאורית שלו.
ואז סיפר על המנהג שלו להופיע כמה שעות לפני תחילת כל משחק במגרש. בזמן הזה היו במקום בעיקר אנשי הנקיון, מארגנים את המגרש לקראת המשחק. הוא היה ניגש לכל המנקים ולוחץ את ידיהם. היה מסתובב במגרש וביציע ואז יושב ומדמה בעיני רוחו את כל מהלך המשחק. הוא היה סוקר מהלכים אפשריים לאתגרים אפשריים, מעלה למודעות את היתרונות ונקודות התורפה של היריבים של אותו המשחק, מדמיין את אסטרטגיות המשחק שלו עצמו. כשהיו מגיעים חברי הקבוצה היריבה היה ניגש ללחוץ את ידי כל השחקנים. הוא עשה הכנה מקיפה, לא רק פיזית אלא גם מנטלית כדי להביא את כל המערכות לידי מקסימום דיוק ברגע האמת.
הסיפור הזה הרשים אותי מאד מאז ששמעתי אותו. כולנו מתכוננים לפני דברים חשובים, זה ברור. מתכוננים לכיתה א'.. לפסיכומטרי אנחנו בודאי מתכוננים.. גם לקבל רשיון נהיגה. כל מה שכרוך ביציאה למסע חדש דורש זמן של הכנה, ובוודאי כאשר אנו נדרשים לאחריות בסדר גודל חדש.
גיליתי בתהליך ההתפתחות האישית שלי שאפילו הכנה ליום שמגיע עושה הבדל עצום ביכולת ההספקים של אותו היום, לעיתים גם בדיוק, במימנויות ובאיכויות האנושיות שבאו לידי ביטוי.
כשאנו יודעים למה אנחנו מצפים – קל לנו לפגוש את המציאות.
כשאנו מתכוננים – אנו יוצרים נתיבים שעליהם קל לפסוע ברגע האמת.
הרבה מאד אנרגיה מתבזבזת על הלא ידוע, על גיבוש אסטרטגיות תגובה, לבטים, פחדים, חששות וכו'.
אם כל זה נכון – בוודאי שההכנה לקראת התקופה הקריטית ביותר שבה נווצרים חיים חדשים, היא בעלת משמעות מרחיקת לכת.. גם מתוך ההבנה של הסיבה הראשונה.
אם אנחנו רוצים להתכוונן לטוב ביותר עבור הילדים שלנו, האפשרויות שלהם לצמוח באופן בטוח בזמן ההתפתחות המטאורית שמתרחשת ברחם, יש לנו עבודה לעשות. זוהי "עבודה" מרתקת, שבה תגליות על עצמנו ועל האפשרויות החדשות.
אז השאלה היא מה אנחנו באמת רוצים, לאן אנו מכוונים? האם אנחנו באמת רוצים להתכוונן לטוב ביותר?
5 סיבות נוספות בניוזלטרים הקרובים..
כותבת המאמר:
מור נווה – מומחית בפסיכולוגיה פרהנטלית ופרינטלית (הריון, לידה והשנה הראשונה לחיים, MA אונ' שיקאגו לפסיכולוגיה מקצועית). מקדמת בארץ ובעולם המודעות לתחום היקר של תחילת החיים.. מור מקדמת את המודעות לתחום של הפסיכולוגיה הפרהנטלית והפרינטלית בארץ. כתבה את הספר (EBOOK) "מסרים מילדי המחר". יוצרת תוכניות עידוד לפונטציאל האנושי – קורסי הכנה להריון ולהורות, כותבת מאמרים ועורכת הרצאות להורים, צוותים רפואיים ומקצועיים באשר לתקופה הקריטית של תחילת החיים. בעלת תואר שני בפסיכולוגיה פרהנטלית ופרינטלית באוניברסיטת שיקאגו לפסיכולוגיה מקצועית, ארה"ב.
