התעוררתי הבוקר ליום שבת אביבית נעימה עם אוויר טוב ושמש רכה מלטפת… התכניות שלי ליום הזה התבססו כולן על עבודת קריאה וכתיבה ולימוד, והכנה של חומרים לסדנאות קרובות ולעמוד פייסבוק חדש שאני מעלה בקרוב ועוד כאלה וכאלה עניינים… הייתי כולי מלאת ציפייה לקראת היום ה"יוגי" שציפה לי!!!
אבל אז… התרחש דבר מה… ברמה אובייקטיבית אולי היה זה דבר די קטן ושולי. בתוכי; התפרצה פתאום דאגה ענקית! שמתי לב שההכרה שלי מוצפת, ככה פתאום! ממש כמו רעם ביום די בהיר…
והדאגה הקטנה הזאת הפכה ללופ של מחשבות; על ההורים שלי ומצבם הבריאותי… ובן הזוג שלי שגר רחוק ואני כ"כ מתגעגעת… ועל זה שאני צריכה למצוא בית… ואוטו… ועל ים הדברים שעלי לעשות (אותם הדברים שרגע קודם ריגשו אותי ועכשיו נראו כמעמסה…)
נדהמתי לראות, עד כמה הפכפכה ההכרה וכמה חמקמקה היכולת להישאר בכוונון הנכון, בגישה הנחוצה… כמה התנועה הפנימית הזאת של ההכרה היא לפעמים לגמרי לא קשורה לתנאים החיצוניים, שהיום למשל היו כ"כ יפים ותומכים (יום שבת… אוויר טוב וכו'…)
בעבר, כשהייתי מוצפת, התגובה האינסטינקטיבית שלי הייתה לקפוא על מקומי. היכולת שלי לתפקד הייתה משתבשת והייתי צריכה לגייס מאמץ אדיר כדי לחזור למצב של מיקוד.
לכולנו יש את התגובות האוטומטיות האלו לאירועים בחיים, ובמצב של חוסר מודעות הסיכויים שנפעל בצורה מיטיבה הם קטנים.
אנחנו נעצור, נימנע, נתעלם, נדחה… לא תהייה לנו האפשרות בזמן אמת להגיב אחרת ממה שהמערכת שלנו יודעת.
החדשות הטובות הן שיש לנו מה לעשות בעניין!
לתרגל ☺️🧘♀️🙏
לתרגל מודעות, לתרגל את היכולת להתבונן, בעצמנו, מבלי להתערבב.
לפתח בתוכנו מידת רוחק מסוימת מהאירועים, מה שמאפשר להבחין בתמונה הרחבה ובמכלול המרכיבים שיוצרים מצבים בחיים.
מוקדם יותר הבוקר, כשהבנתי שההכרה שלי ממש לא מסונכרנת עם התכניות (וגם לא עם מזג האוויר ;-)) היה לי יתרון אחד גדול עליה: הייתה לי מודעות!!! וכשראיתי את המצב בכללותו בחרתי, למרות הקושי, לעלות על המזרן שלי ולתרגל! ובשעות הבאות שעברו ראיתי בהיר יותר, מרגע לרגע, איך מתקיימים בתוכי בו זמנית אינסוף כיוונים של רגש ומחשבה; יכולתי לראות שישנה דאגה, וישנו געגוע, וישנה תחושת עומס… אבל ישנה גם אמונה, והודיה גדולה, וחשק לחיות, והתלהבות! ויכולתי לראות איך בזמן התרגול האיזון בין כל אלו הולך ונוטה אל הטוב, אל הצדדים המיטיבים יותר של ההתרחשות הפנימית.
כל מי שמתרגל יוגה זמן מה מכיר את ההרגשה הזאת; שדברים נעשים נכונים יותר, מדויקים יותר, ברורים יותר בעקבות התרגול.
ובכל זאת, לפעמים, כ"כ קשה לבחור נכון ולעלות על המזרן! ההרגלים שלנו, ובעיקר התגובות שלנו למצבים בחיים, הם חזקים ומושרשים עמוק.
אבל למודעות יש כוח עצום ורק היא מסוגלת לייצר שינוי באותם הרגלים!
מספיק שנזכור; שאחרי נשימה עמוקה אחת, אחרי פיתול אחד כמו שצריך לעמוד השדרה הכל כבר זורם טוב יותר! מספיק שנזכור שבסופו של דבר זה עושה לנו טוב טוב טוב! כדי שנבחר נכון; ונתרגל. כל יום. בכל מזג אוויר.
ואז… הסיטואציות האלו פשוט יחלפו… כמו העננים שהיו היום בשמיים.
מאת :סיוונה קליגר . סיוונה מלמדת בימי ראשון וחמישי בבוקר .
לדף הפייסבוק שלה : https://www.facebook.com/sivana.kliger
(בתמונה: פיתול בתוך לוטוס. אחד המנחים האהובים עלי ביותר! ואתו גם התחלתי הבוקר :-))
