*בא לך להרים את הסדנה שתכננו ?
*מתי הסדנה הבאה שלך?
*מה עם ההרצאה שתכננת?
*למה את לא כותבת בזמן האחרון ?
שואל/ת אותי החבר/ה, או התלמידה , או הקולגה – פה ושם בחודש האחרון …
ואני…דווקא בשיא האביב
ביקשתי להתכנס פנימה.
ואחרי חודשים ארוכים ללא הפסקה
של עשייה מבורכת ושופעת (ברעיונות, יוזמות, סדנאות חדשות ..) והמון המון השראה ונתינה –
נעצרתי.
ועצרתי את כל התנועה שלי החוצה: ולא יזמתי , ולא שיתפתי, ולא יצאתי בקורסים וסדנאות
פשוט לא רציתי. החשק והרצון הלכו וגם ההשראה…
בהתחלה זה היה מבהיל , כאילו הקסם לא יחזור לעולם "מה קרה לי? לאן זה הלך ? " נלחצתי בתחילת תקופת ההשתבללות .
ובהתחלה זה היה מבהיל , כי הכל פורח , הפרחים , האנשים , נראה שכולם יוצאים החוצה ומוציאים את עצמם לעולם ואת עשייתם ..ורק אני לא ..מה אני נגד הטבע ?
***
ואז זכרתי כמה חכמה הדרך …
וכדאי להקשיב לה
ולא לבקר ולהאיץ בי לעשות- כי אי אפשר בכוח – זה לא יעבוד בכל מקרה …
***
יש לנו עונות יבשות , יש לנו עונות שחונות
יש לנו גאות ושפל ביום ובשנה
יש לנו פעימה של התרחבות והתכנסות יומית ושנתית
ואל לנו להיבהל מהשחון, מהשפל , מהחוסר חשק
אלא לכבד ולהוקיר את אלה.
זאת תקופה של ארגון מחדש של המערכת שלנו
זאת תקופה של נשימה לפני לידה חדשה
זאת תקופה לפני קפיצה שלנו
זאת תקופה של הערכות לקראת , אגירת כוחות , שמיטה לפני תעופה .
אז בא לך שנרים את הסדנה שתכננו ?
"תאמת שלא. אין לי שום חשק להרים שום דבר כרגע. אני בתקופה של התכנסות . של הזנה פנימה. של לעשות לביתי בלבד" עניתי
ושמעתי את עצמי מאוד שלמה
מאוד כנה עם איפה שאני
כרגע.
