וירוס של שינוי

את היום הראשון של השנה החדשה פתחתי חלשה וכואבת. היינו בצימר מקסים עם כל המשפחה במדבר, וכולם חשבו שחטפתי וירוס בטן, ואני ידעתי שזה "וירוס" של התחלה חדשה, וירוס של שינוי.

אז כפי שאתם יודעים, החלטתי כל מיני החלטות לקראת השנה, החלטות מאוד לא פשוטות עבורי , בעיקר כאמא. ההחלטה הראשונה שהרגשתי שעומדת להתרחש בקרוב (רק לא ידעתי כמה קרוב) היא להפסיק את ההנקה. הרגשתי שלמה עם ההחלטה (עלמא כמעט בת שנתיים כאמור), החופש נפתח בפניי, אך אתו גם חרדת הביצוע שהתחילה בסערת רגשות אינטנסיבית. זה כמו הריון שיצא לדרך (ההחלטה =הזרע שהפך לעובר) ועד הלידה שתתרחש (הבצוע של ההחלטה)- זה תהליך של הבשלה, של מסע.

הבנתי שאני בתוך תהליך, וההצפות הרגשיות באו במלוא עוצמתן. המון בכי ועצב, שמחה ואושר גדולים, יצירתיות ויצריות והרגשה טובה של חדש. שהסתכלתי לתוך הגוף שלי גם הוא היה סוער- מערכת העצבים, ההורמונים משתוללים, מערכת הדם- הכל רוחש, בועט וחי.

פיניתי את הזמן מעבודה וסידורים והקדשתי אותו לתרגול היוגה שלי – להקשבה לצרכיי. היה לי צורך גדול להיות ליד הים, אז לקחתי את התרגול שלי לשם פעמיים רבות ואחר-כך טבלתי בים בהנאה. הנשימות, ההרפיה , המדיטציה והתנוחות החדשות שנולדו להם, נותנים לי קורטוב של איזון ובעיקר קבלה והכלה של כל העוצמות הרגשיות והפיזיות האלה.

ראש השנה הגיע, ואני עורכת סיכום של השנה שחלפה וכוונות לשנה החדשה- מול מדבר פרוס ומעורר השראה, תוך כדי אני מבינה שוב שהכל זה אני, גם האומץ לעשות את השינויים המתוכננים, ורעד של התרגשות עובר בי.

בלילה עלמא יונקת בלי סוף, היא גם יודעת שהסוף מגיע, ואני קמה מותשת ועייפה. אני נסגרת בחדר ונשכבת לשכב ולנשום, מתכנסת לתנוחת עובר נושמת ומרפה, מרימה רגליים לקיר ונושפת ומרפה. תוך כדי – גלים של צמרמורות וקור וחום והרגשות מציפים, ואני שם חווה, סובלת, מתייסרת- וגם יודעת במקביל שמשהו טוב קורה לי, שאני בהתנקות, שאני בצירים של ממש. אחרי כ-4 שעות של נשימות והרפיה בתוך כל "הוירוס" הזה, מגיע הבכי- ואיזה כיף לבכות. הבכי מביא לי תחושה של התרה, שחרור, השיא של משהו. אני מצד אחד מופתעת מהכמויות והעוצמות של הבכי ומצד שני נותנת לגוף שלי את כל הזמו לעשות את שלו.

אני יוצאת מהחדר בריאה (זה מדהים- כשנותנים לגוף ולעניינים שבו את המקום ולא בורחים מהכאב ומהפחד- זה לוקח במקום כמה ימים רק כמה שעות..) ואחרי לילה עמוס נוסף, אני קמה הפעם עם הרבה כוחות ושימחה, ובחזרה מהתרגול של אותו הבוקר –אני יודעת שהיום אני מפסיקה להניק.

ברכת הגומלת והנגמלת

היום זה היום השלישי מאז שהפסקתי להניק ואני מרגישה טוב! עידן חדש נפתח לעלמא ולי ואני מצפה לו בהתרגשות. היומיים הראשונים לגמילה היו קשים מנשוא, אבל נשאתי אותן  לא?…נפגשתי בפחדים העמוקים שלי שוב, ובעוד גלים חזקים של רגש (עצב, אבל, פרידה) ועלמא? היא ילדה כל כך חזקה וחכמה והיא מסתדרת ממש בסדר (!) .נראה שהגמילה שלי ממנה , התלות שלי בלהניק אותה, הייתה הרבה יותר קשה משלה. זה מאוד מאתגר גם לגמול וגם להיגמל בו זמנית(עם זהר זה הלך בקלילות, אבל היא גם הייתה בת 3..) , וכאב לי גם מאוד פיזית (הגודש..).

עכשיו שאני כותבת בזמן עבר על הכל, אני מבינה שזה מאחוריי – איזה כיף!  . כ"כ חששתי, לא ידעתי איך נעבור את זה, והיה כ"כ קשה לפני ובזמן התהליך, והנה זה עובר. אני מברכת את עלמא  לדרכה העצמאית  ויודעת שהיא עוברת שעור חשוב  לחיים. אני מחוזקת ואפילו שמחה על מה שעברתי ועוד יותר על מה שעתיד לבוא.

שנה מבורכת!

תרגיל יוגה- ישיבה ונשיפה

תזכורת: רוב הפעמים תלמידי יוגה בוחרים "להעלם" , לדלג על השיעורים כשלחוץ, כשעייפים, כשחולים, כשמצוברחים, כשעמוסים…

ממה שאני כותבת וחווה, אתם יכולים לראות שדווקא במקומות האלה התרגול הוא הכי רלוונטי, הכי מבריא, הכי מחזק. אז אני יודעת שאתם יודעים את זה ובכל זאת רובנו לא מממשים את הדרך הזאת כשממש הכי זקוקים לה.

הנה תרגיל שאפשר לעשות בבית , גם ובכל זאת כשנראה שאי אפשר לעשות כלום:

שבו ישיבה נוחה, בדקו שוב שנוח לכם, אפשר להישען על הקיר, אפשר לשים כרית מתחת לאגן- קודם לעשות נוח ולשבת עם כמה שפחות במאמץ. אפשרו לאגן לנוח אל הקרקע, אפשרו כמה רגעים להרגיש את התמיכה של האדמה ואת הצורך של הגוף להיתמך ולעצור רגע בשקט .

אפשרו לעצמכם לחוות את הנשימה כפי שהיא כרגע. אחרי כמה רגעים נוספים אפשרו לנשימה להיכנס פנימה ללא מאמץ ולנשיפה להתחיל לרדת מאחורי עמוד השדרה כלפי מטה. קחו את הזמן והזמינו את הנשיפה בכל פעם לרדת עוד קצת לכיוון עצם הזנב, לכיוון האדמה. אין צורך לדחוק או להאיץ בנשימה, תנו לה בקצב שלה להתארגן ולהיענות, תחוו אותה אט אט יורדת מהאזור של אחורי הפה כלפי מטה, כמו הגוף חלול מבפנים והנשיפה רוחצת מבפנים את כל החללים, בהנאה.

תרגול נעים- אשמח לתגובות שלכם!

אוהבת מורן

מתי אני מלמדת?

*ימי שני ב-8:30 בבוקר- שעור פתוח לכולם

*ימי שלישי ב-18:30 – יוגה להריוניות

*שיעורים פרטיים של יוגה תרפיה/טיפולית ממוקדת גוף נפש