שיחה באוטו עם המתבגרת (הטיפוסית ) שלי :
היא (בת 14): אמא , אם תקני לא אופניים חשמליות – כל הבעיות שלי בחיים ייפתרו.
אני : אבל זה מסוכן , ולכן רק מגיל 16.
היא: אז למה לכולם יש ?
אני: את יודעת שלא מעניין אותי מה כולם.
אני :וחוץ מזה – אמרת לפני חודשיים – שאם יהיה לך אייפון 8+ – יפתרו לך כל הבעיות בחיים וזה יעשה אותך מאושרת . זוכרת?
(היא עבדה וקנתה לעצמה – כי לכולם יש- וזה יעשה אותה מאושרת).
היא : כן…ובאמת נפתרו לי הרבה בעיות בחיים , אבל לא הכל..
והאופניים החשמליות יפתרו ,
אה- וגם שאצבע את השיער…
הקטנה (בת 9 ) מתערבת : "אבל את הבעיות שלך רק את יכולה לפתור – לא משהו שתקני "…
**ורגע ברצינות : למרות שאני כמובן מסכימה עם הקטנה ומגחכת על הגדולה לרגע
ועל איך שהיא "תופסת " את החיים עכשיו – ושיש לה עוד הרבה ללמוד …
וכל מה שחשוב לה: זה להיות כמו כולם , ורק – הבחוץ מעניין אותה וכו' וכו'…
ואני יכולה לזלזל בזה והכל …
אז אני תמיד
עוצרת
ורואה שדווקא
הגדולה היא זאת שמאירה בי את השאלות האלה שוב בכנות עם עצמי פנימה
ומגלה
שאני לומדת דרכה המון .
בתמונה : סלפי טיפוסי