רווית

אני קוראת ל"יוגה הום"- "הום יוגה ", ואז שמתקנים אותי – אני מסבירה מה זה בשבילי :

לבוא להום יוגה – זה לבוא קודם כל הבייתה.

אחר- כך מה שבא . לבוא מהחוץ פנימה פשוטו כמשמעו , ומשם מפנימה החוצה ,

התנועה הזאת של החיים,

כמו הנשימה כמו הגלים, כמו היחסים, כמו הרגשות , כמוהמכאובים, המחלות , הריפוי …

קודם כל – להגיע הבייתה לממלכה .

לחלוץ נעליים, לפהק בכיף , להתרווח או להתגייס,

או אפילו לעופף

לבוא עם מה שיש…

קודם כל בסיס, אדמה, קרקע , יציבות , איזון , נשימה , הבנה , למידה –

בין עם הכלב מביט למעלה או מטה – כל כלב הוא עולם ומלואו וזקוק לתשומת לב

וכל כלב חוזר הבייתה …לפחות יעשה כמיטב יכולתו…

כדאי לשוב למקום הבטוח, הנעים, המכיל, המאפשר, המזין , המרווה, התומך, המסכים, הנוכח, המקשיב, המושלם – כפי שהוא ..כל רגע ורגע מחדש. לא על אוטומט. לנשום, להתחבר, להתקרב, להרפות לשחרר, להיות ולנשום.

וגם שאני שוכחת –יש מי שמזכיר לנשום, להתחבר , להתקרב

לחזור להקשיב מה מתרחש, מה מתבקש להאריך את מה שקצר, לחזק את מה שחלש , להשיל מיותר, להיות בהכרה ערה , בהכרת הטוב, בחיבור בין הנפש לגוף ,

להיות איתי שם בשבילי- כמיטב יכולתי – ולחוש שהכל בסדר.

יוצאת תמיד יותר טוב מאיך שנכנסתי , יותר גבוהה, יותר שקטה ובטוחה, יותר רכה וחלקה.

משלמת מחיר כבד כל פעם שפתאום החיים , ופתאום אין זמן, וקורים דברים גדולים או קטנים שמרחיקים ,שמצמצמים ומכווצים…ואז שוב יורדת ההבנה שאין דרך אחרת ושוב מפלסת את דרכי וחוזרת ומודה .

ממש מציל חיים !

הרגליים על האדמה והראש משחקים, ומה שבינהם, והכי חשוב –הלב מתרחב .

בין הפרדסים העונות מתחלפות, היום והערב , האור והצל מביטים מבעד לחלון הגדול

הפער בין הבפנים לחוץ – הרבה פחות מורגש , ופשוט יותר נוח לי ונעים בתוך הגוף שלי.

זה בשבילי ההום יוגה .

אני יודעת שקצת ארוך, אך לא יכולתי להפסיק…

רווית .