קולנוסקופיה.
להלן תוצאות הקולונוסקופיה שערכתי לי בשלהי ההתקף הנוכחי:
*כמות הפעמים שקמתי בבוקר עם מחשבות ששוב אני לא בסדר על מה שאכלתי אתמול – ירדה ל- 0 – אחוזים!
* מדדי הביקורת וההלקאה העצמית בכל התחומים- כמו: "מגיע לך", " את אשמה" ," את כישלון "-ירדו לשפל חסר תקדים.
* כמות הפעמים שהסתכלתי במראה ואמרתי "אוי ואבוי איך אני נראית"- ירדה ל- 0 אחוזים.
*כמות הפעמים שראיתי במראה -אישה יפה ומהממת –עלתה ל-99 אחוזים!
* כמות הפעמים שהרגשתי אשמה מול המתבגרת שלי, או מול האיש שלי – צנחו מתחת לחמש אחוזים!
*ובהקשר ישיר לסעיף הנ"ל- כמות התסכול, המרמור והעצבים- כמעט ולא קיימים.
*כמות הפעמים שצרכתי אוכל או משהו שלא מזין אותי- ירד פלאים.
*כמות הפעמים שאני רואה כמה אני עושה טוב לבטן (לעצמי) ,וכמה הזנה טובה היא מקבלת – עלתה לשחקים!
*מדדי האמונה שאני יכולה לטפל ולרפא את עצמי – עלו מ"תראי את לא מצליחה" , "את כשלון" ל –"ברור שכן ! את בוראת מועצמת על פני האדמה, ויש ביכולתך הכל! כל מה שתרצי, כל מה שתבקשי".
*מדדי האושר והשמחה היומיומיים – ממשיכים גם אותי להפתיע – הם נשארים. הם לא תלויים במה שקורה במהלך היום. ישנו סנטר פנימי -שלא מתערער מכל העניינים החיצוניים.
אז אולי הרופאים היו רואים עכשיו "דלקת פעילה"
והיו מחמיצים פנים
ומפצירים בי לקחת תרופות/ זריקות / כדורים.
ומפחידים אותי שאם לא – אני יגיע לניתוחים.
והרופא היה כועס עלי שאני "לא מטפלת בעצמי", ולא אחראית
ובפנים מודאגות רומז לי- שלחלות בסרטן- זה התסריט .
ובעולם מקביל ,
הייתי מוציאה לו את התעודה הזאת שהכנתי לי עכשיו:
תעודת הצטיינות -על הדרך
על המסע
על מדדי האהבה הגבוהים שאני חווה.
והוא היה מסתכל לי בעיניים , ולא במחשב, ורואה שאלו רק פחדיו .
והוא היה מסתכל לי בעיניים , ומבין שהוא קצת חולה
ומבקש ממני שאלמד אותו
איך להיות בריא , כמוני.
ואני ?
הייתי מסכימה.
<3 מורן