לרקוד על העצבים

לרקוד על העצבים

יושבת כאן על הים האדום, בוקר טוב. מרגישה את הבוקר הטוב במצב רוח של הרוח, של הים, ושל כל נפשות המשפחה. יש משהו בלישון על הים, על האדמה (ועוד בזולה נדירה בלי אנשים…באילת!) שעושה לגוף להרגיש מאושר, פתוח, מרוצה  . וזה היה שבוע לא פשוט. הרבה עצבים גאו בי, מערכת העצבים סמרה, התנקזות כזאת של כעס שהתפוצצה לה לכל עבר..ות'אמת שזה ממש בסדר. היו מעט מאוד רגשי אשמה הפעם. פעם המחשבה שגרה שם הייתה: "מורות ליוגה לא צועקות" (חה, חה , חה…) או "לצעוק ולהתפרץ זה הכי נורא שיש"..אז הייתי נועלת ודוחקת את הכעס בפנים, ואז הבטן שלי הייתה חולה, גועשת בפנים. הייתי מאשימה את עצמי, צועקת עלי, רק לא להוציא , "אני לא כזאת", שלא ייראו, שלא יידעו.

מאז שהשלמתי עם נוכחות הכעס (מאז שהגדולה נולדה…), אז כשזה קורה אני מתרגלת: מזהה שאני כועסת, מכילה אותו, מסכימה להרגיש ולחוש אותו ואז משהו משתנה ונרגע. הכעס הוא אחד המורים הגדולים שלי, ואני מיודדת איתו (אם זה לא ברור איך ומה הכוונה- אתם מוזמנים לשיעורים שלי…). ולפעמים כמו שקרה השבוע, ראיתי את הכעס גואה, ואת ההתפרצות על דינה (שם בדוי, כי הסיפור והשם הם לא העניין כאן, אלא המפגש שלי עם עצמי אותו -אני רוצה לשתף) שעומדת לקרות, וגם את זה לא חשבתי או רציתי לעצור – כי הייתי מאוד צודקת (חה,חה, חה –נדון בסוגייה הזאת בפעם אחרת), אז התפרצתי , בצרחות. אז אני חלילה לא אומרת שזאת הדרך להתנהל בעולם, אבל גם זה חלק ממסע היוגה שלי כרגע, גם צרחות יש בי פעמיים בשנה, זה נמצא שם בטח כי זה משרת אותי עדיין, אז עם כך- יש לזה מתנות, שהפעם זכיתי לראות אותם.

זכיתי לראות כמה השתפרתי: בלי רגשות אשמה, בלי להיות מותשת, מובסת ועייפה אחר כך. וגם אחרי שעה הבנתי למה הגבתי ככה, וההבנה הזאת מאוד עזרה לי. הגבתי ככה כי הייתי מאוימת. אין לזה שום קשר לדינה או למה שקרה, אבל כיוון שבסיטואציה הרגשתי מאוימת- הייתי צריכה לעמוד כמו לביאה ולשאוג שיראו שאני פה, שלא יידרסו אותי.

קיבלתי גם את ההבנה לטפל בי, בזאת שמרגישה מאוימת ושלא רואים אותה, למרות שאף אחד לא איים עלי באמת, ואין אף אחד שיכול לדרוס אותי. זה פשוט לא אמיתי כל הסיפור הזה. הוא מרגיש מאוד אמיתי שאני מאמינה לו, ואני מכירה את הסיפור הזה טוב מאוד מאז שאני קטנה, מההתנהלות המשפחתית שגדלתי בה ( "אם לא תגני על הדברים שלך ידרסו אותך- ככה זה בני אדם", "תתני פתח- ינצלו אותך" "צריך להעמיד אנשים על מקומם מההתחלה, שלא יחשבו שאנחנו פראריים.." "אם תהיי טובה – יזלזלו בך").

והתפקיד שלי, העבודה שלי פה על פני כדור הארץ היא לחקור, ולהבין את דפוסיי-כדי שבפעם הבאה אולי אני לא אסבול כל כך . כאמור לזהות את מקור הכעס, את מערכת האמונות המוצקה שיושבת שם בשורש העניין ולטפל בו/בי. עכשיו אני מצפה בכיליון עיניים לסיטואציה כזאת, כי אני מסוקרנת לראות איך אגיב. כרגע הסיטואציה נראית לי בכלל לא אישית, והמחשבה שחשבתי שהיא יכולה לפגוע בי..אני רק יכולה לצחוק על עצמי. ביירון קייטי אומרת משהו כמו no one can heart you but you היא כל כך צודקת..

מה שעוד יצא טוב הוא שבמקום להסתגר בבית, הלכתי לרקוד את זה ב"תדרים בתנועה" שמתקיים ביוגה הום, מה שגרם לכל הגוף להשתחרר מהכעס, האשמה , העלבון ואז הם הותמרו לעוד תהליכים חשובים בחיי. נוכחתי איך העבודה עם העצבים דחפה הרבה שכבות מהישן ומהפחד החוצה והולידה חדש.

נזכרתי גם שאמא שלי ואחי היו באזור ושמעו אותי. אמא שלי הגיבה בדאגה (השקתה אותי במים, היא פחדה שאחטוף התקף לב או משהו..)ואחי אמר לי שהוא מקנא בי שאני יכולה להרשות לעצמי להתעצבן ככה. ואני…לא הייתי מפוחדת ולא גאה , אלא פשוט שלמה עם זה לשם שינוי, שלמה עם עצמי.

חוזרת להסתכל על הים, הים רגוע ושקט והמים זורמים בו בשלווה, בוקר טוב!

אשמח לתגובות שלכם מאוד!                 אוהבת מורן

מתי אני למדת?

*15/4 – קורס יוגה למתחילים- ימי ראשון ב-19:00- קורס מעולה, ממליצה בחום לכל מי שרוצה להתחיל לאט, בטוח, ולהתאהב..אנא הודיעו לי במייל חוזר אם את/ה מעוניין.

*16/4 – שיעור יוגה בהנחייתי- ימי שני ב-8:30

*יוגה לנשים בהריון בשלישי וחמישי

*ושיעורים פרטיים של יוגה תרפיה בשלוב מגע ועוד מנפלאות הבריאה..

*16/4-